קול היקום

אחרי מרקיעים רב-שימושיים מגיעים הלוויינים הרב-שימושיים- כיצד זה עשוי לשנות את פני התעשייה? פליטות גזי חממה ממשיכות להחריף את משבר האקלים – האם נוכל למצוא פיתרון לבעיה הזאת בחלל? מה הולכים להיות האירועים המרגשים ביותר של שנת 2026 שבפתח? וגם: התעשייה אווירית נחשבת כבר שנים, ל"בית החלל של ישראל". אירחנו נציג בכיר ממפעל חלל שלה, לשיחה על הפריצה לשוק העולמי ועל התכנון לעתיד. מגיש ומפיק: בר חיון: מגיש שותף: איתי לוי הלוויין הרב-שימושי הראשון: 01:25 איתור פליטות גזי חממה מהחלל: 06:28 הצצה ל-2026: 13:25 נותנים ספייס- מפעל חלל תע"א: 20:06

מה יאפשר הסכם המסגרת של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א? מי החברה הישראלית שגייסה 12 מיליון דולר כדי לשגר מטען לחלל, שלא באמצעות טילים? רוסיה והסויוז שלה מקורקעים – מה זה אומר לגבי תוכנית החלל הרוסית בכלל ותחנת החלל הבינלאומית בפרט? וגם: אינטרנט מהחלל! בשיחה מרתקת עם סמנכ"ל ההנדסה של AST SpaceMobile, רועי סופר, קיבלנו הצצה לעתיד שבו כולם מחוברים תמיד ולמה בעצם זה לא קרה עד עכשיו. מגיש ומפיק: בר חיון: מגיש שותף: עודד כרמלי. 01:18 מבזקונים ישראליים 06:43 רוסיה מקורקעת09:56 המלחמה על האינטרנט מהחלל14:43 נותנים ספייס- AST ספייס-מובייל

חוות שרתים לשירותי בינה מלאכותית זה עסק יקר ובזבזני שכבר כיום ההיתכנות הכלכלית שלו מוטלת בספק. האם ניתן להעביר את חוות השרתים לחלל? אנחנו נזדקק לתועפות של אנרגיה, לוחות סולאריים שיהיה קשה ויקר לשגר, אבל אולי גם אותם ניתן יהיה לייצר בחלל. המוטיבציה לגרום לכל זה לקרות היא אדירה אבל האם זה אפשרי בכלל? חוץ מזה, דיברנו גם על הכרזת סוכנות החלל האירופית על שיגור משימות הארגונאוט שלה לקוטב הדרומי של הירח. האם המשימות האלה משלימות את תוכנית ארטמיס האמריקאית או שמא דווקא נועדו להשיג דריסת רגל עצמאית? וגם: מפשיטה על הברחות סמים לישראל ועד החלפת תאורת רחוב לנורות חסכוניות בעיר שלכם – אלעד שגיא מספר על כמה פרויקטים מלהיבים בשיתוף סוכנות החלל, שמשנים את המציאות הישראלית באמצעות לוויינים. מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי. פתיחה - (00:00) חוות שרתים בחלל - (01:21) ייצור לוחות סולאריים בחלל - (09:09) התוכנית האירופאית לנחיתה על הירח - (13:53) נותנים ספייס: אלעד שגיא מסוכנות החלל הישראלית - (17:14)

לאחר שהחללית שֶׁנְג'וֹאו 20 נפגעה מפסולת חלל, הטייקונאוטים הסיניים נאלצו לחזור לכדור הארץ עם החללית של החברים שבאו להחליפם בשֶׁנְג'וֹאו 21. זה לא רק הותיר את תחנת החלל הסינית ללא "סירת הצלה", אלא גם הפך לקריאת השכמה והמחשה לסכנה ההולכת וגוברת של פסולת חלל. חוץ מזה דיברנו על העתיד שאחרי תחנת החלל הבינלאומית – הוא מעבר לפינה ועם שיגור המדגים הטכנולוגי של חברת ואסט, זה זמן מצוין לברר מה הסטטוס של תחנות החלל הפרטיות שנאס"א מנסה לקדם. המשימה הפרטית הראשונה שוגרה בהצלחה למאדים – מדוע היא כל כך פורצת דרך? וגם: מכון ויצמן בשיתוף סוכנות החלל הישראלית מפתחים טלסקופ חלל ישראלי ראשון באמצעות תעשיית החלל המקומית. שאלנו את פרופ' אלי וקסמן אילו תעלומות גדולות הטלסקופ הזה נועד לפתור. מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: עודד כרמלי (00:00) - פתיחה (01:17) - טייקונאוטים תקועים (07:12) - תחנות חלל פרטיות (11:52) - משימה פרטית למאדים בהווה ובעתיד (18:21) - נותנים ספייס: אולטראסט

מדוע חברה לונדונית פרטית החליטה שהיא רוצה לתרום למאמצים לחיפוש חיים מחוץ למערכת השמש – ואיך בדיוק היא הולכת להרוויח מזה? נאס"א פותחת מחדש את התחרות על רכב הנחיתה הירחי בתוכנית ארטמיס וכבר לא בטוח שזו תהיה ספייס אקס. גם האירופאים מתאחדים לתת פייט לסטארלינק. האם משהו מכל זה יצליח להרעיד את מונופול החלל של אילון מאסק? בנוסף, אירחנו את ד', מנהל מרכז החלל בחברת רפאל, ושוחחנו איתו על איך חברה ביטחונית שמתמחה במוצרי איכות מצליחה להיכנס לשוק החלל החדש שמאופיין בהוזלה של מוצרים ושירותים. מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: עודד כרמלי. פתיחה : (00:00) טלסקופ חלל מסחרי : (1:43) ארטמיס 3 נפתח לתחרות והאירופים מתאגדים נגד סטארלינק : (8:43) נותנים ספייס - רפאל : (19:05)

על "האינטרנט של הדברים" מדברים כבר עשרות שנים. האם הדגמה של חברת סאטליוט תאפשר את הפריצה המיוחלת? אין עוד מדינה בהיסטוריה עם האצה מהירה בתחום החלל כמו סין. ולמרות זאת, זה עדיין לא מספיק כדי לעמוד ביעדים שהיא עצמה הציבה כדי להתקרב ואף לעקוף את הישגיה של ארצות הברית (וליתר דיוק, ספייס אקס). עם הִתרבות שיגורי הבכורה של מרקיעים סינים חדשות לבקרים, דיברנו על מה בעצם עשוי לשנות את חוקי המשחק בעתיד הנראה לעין. בנוסף, דיברנו עם בני לוי, מייסד שותף ומנכ"ל אקיוביט, שהיא אחת מהחברות הבודדות בעולם שמייצרות שעונים אטומיים: למה כל מלחמה מודרנית נשענת על שעונים אטומיים, איך פנייה מהאירופים להצטרף למשימה לצדק הובילה ליצירת השעון המדויק ביותר בעולם למשימות בחלל העמוק, ומה הוא אמר לאיראני שניגש אליו בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית? מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי (00:00) פתיחה (01:05) האינטרנט של הדברים מתקרב (05:38) סינים מול ספייס-אקס (15:25) נותנים ספייס- אקיוביט

כשלוויין אמריקאי ביצע תמרון בגובה של כ-35,000 ק"מ, לכאורה זה רק ניסוי כלים שבו הוא התקרב ללוויין בריטי ובדק את תקינותו. אך למעשה הייתה זו הפגנת יכולת שמהווה חלק ממדיניות חיל החלל האמריקאי: להחליף יותר ויותר לוויינים פסיביים בלוויינים מתמרנים בזריזות וחופשיות. מדוע כל מעצמות החלל מפתחות יכולות דומות ומה יהיה חלקו של השוק המסחרי? בנוסף, דיברנו גם על לוויין הרדאר המהפכני החדש של הודו וארצות הברית ועל השאיפה האירופית לנחות על ירח הקרח של שבתאי, אנקלדוס. לבסוף, ראיינו את ד"ר אורן מילשטיין, מייסד סטמראד, שסיפר איך התגייסות לטובת צוותי הצלה ובטיחות בכורים גרעיניים הביאה את החברה שלו לסיבוב מסביב לירח, וייתכן שבעתיד – גם למאדים. מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי (00:00:00) פתיחה (00:01:10) לוויינים מתמרנים (00:08:34) לוויין הרדאר ההודי-אמריקאי (00:11:54) משימה אירופית לאנקלדוס (00:17:15) נותנים ספייס - סטמראד

נאס"א ממשיכה להפריט את תוכנית ארמיס, אך האם זה יעזור לה לנצח את הסינים בדרך לירח או שמא להיפך? כיצד בינה מלאכותית עומדת לשנות את האופן שבו אנחנו משתמשים במפות? ועכשיו, כשיש כבר זיהוי רשמי ל-6,000 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, מה השלב הבא בניסיון לגלות אחד שדומה לכדור הארץ? וגם: שיחה עם מנהל תחום החלל בחברת אלביט, שכבר 30 שנה מייצרת כמה ממצלמות הלוויינים הטובות בעולם. מגיש ומפיק: בר חיון. מגיש שותף: איתי לוי פתיחה: (00:00) כלכלת החלל: (1:24) תקשורת עם ארטמיס 2: (5:17) בינה מלאכותית במפות: (10:54) 6,000 עולמות חוץ שמשיים: (15:30) נותנים ספייס- אלביט: (19:39)

מירוץ החימוש לחלל מתחמם עם בלוני סטרטוספרה לגיבוי לוויינים ומערכות הגנה שגובלות במדע בדיוני ויהפכו לפרויקט החלל היקר ביותר בהיסטוריה. הניסוי העשירי של סטארשיפ הוא אבן דרך נוספת לעולם חדש ומופלא. וגם אירחנו את אימאג'סאט אינטרנשיונל - אחת החברות המגוונות והמעניינות בתעשיית החלל הישראלית, ועל איך היא הגיעה להקים את תוכנית החלל הלאומית של צ'ילה. מגיש ומפיק: בר חיון מגיש שותף: עודד כרמלי אורח: אהוד חיון, סמנכ"ל, הנדסה באימאג'סאט אינטרנשיונל (01:03) - בלוני סטרטוספרה לגיבוי לוויינים (4:39) - כיפת זהב (11:59) - סטארשיפ (20:06) - נותנים ספייס- ISI

רוב המדענים מסכימים כי המבקר הבינכוכבי השלישי שהתגלה אי פעם במערכת השמש הוא שביט מכוכב אחר. מה גורם לפרופ' אבי לייב להעריך כי יש סיכוי של 40% שמדובר באובייקט מלאכותי, גשושית של חייזרים? אחרי כל כך הרבה בעלי חיים שהאנושות שיגרה לחלל, מדוע רוסיה שיגרה לאחרונה עוד 75 עכברים ואלף זבובי פירות? מי תהיה החברה שתזכה במירוץ לספק תקשורת בפס רחב למאדים? וגם: אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית, יספר על תוכנית מיוחדת להזנקת תעשיית החלל המקומית כבר בשנים הקרובות. מגיש ומפיק: בר חיון מגיש שותף: עודד כרמלי (01:14) - שביט או חייזרים (12:03) - בעלי חיים בחלל (17:35) - פס רחב למאדים (20:50) - נותנים ספייס: סוכנות החלל הישראלית

למה המירוץ להציב כור גרעיני על הירח מעלה הילוך דווקא עכשיו? איך לוויינים של בלו אוריג׳ין יוכלו להפוך למוניות שירות לירח והלאה למאדים? ומי החברה הישראלית שהתקינה אינטרנט לקוסמונאוטים בתחנת החלל? מגיש ומפיק: בר חיון, מגיש שותף: עודד כרמלי (00:00) - פתיחה (00:43) - מטר הפרסאידים (2:38) - כור גרעיני על הירח (10:12) - בלו רינג- גרר החלליות (18:58) - נותנים ספייס: אייכה

לאחר שהתברר שהאסטרואיד YR4 2024 לא יפגע בכדור הארץ, התגלה כי הוא עלול לפגוע בירח - אז למה זה בכל זאת מסוכן אם זה יקרה? קוריאה הדרומית מצטרפת למרוץ לירח, אבל מה היא מתכננת לעשות שם בדיוק? האם סין עומדת להיות הראשונה שתחזיר דוגמיות מהכוכב האדום? וגם: מי החברה הישראלית שבונה סטארטאפים לחלל העמוק, עם רעיונות שיועילו גם כאן, בכדור הארץ? (00:00) - פתיח (01:36) - אסטרואיד לירח (09:06) - קוריאה הדרומית בדרך לירח (13:54) - המירוץ למאדים (19:27) - נותנים ספייס: קריאיישן ספייס

החללית סטארליינר חוזרת לכדור הארץ בידיים ריקות, ללא האסטרונאוטים שאיתם היא הגיעה לתחנת החלל – מה זה אומר לגבי עתיד הטיסות המסחריות המאוישות? ספייס אקס משגרת אנשים שאינם אסטרונאוטים במקצועם לאחת המשימות הנועזות בהיסטוריה – למה נועדה משימת פולאריס דון? איך נאס"א ממשיכה להכניס חברות מסחריות לתוכנית ארטמיס להנחתת אסטרונאוטים על הירח?וגם: כיצד אסטרוסקייל ישראל מפתחת טכנולוגיה עם חזון שישנה את תעשיית החלל ועל הדרך, יטפל גם באחת הבעיות המדאיגות ביותר במסלול סביב כדור הארץ: פינוי פסולת חלל. (00:00) - פתיח (00:59) - סטארליינר (06:37) - פולאריס דון (16:58) - הפרטת ארטמיס (23:56) - נותנים ספייס: אסטרוסקייל

זו לא הפעם הראשונה שנאס"א מכריזה על עדות אפשרית לחיים שהתקיימו במאדים העתיק, אבל מה שונה הפעם ומתי נדע בוודאות? מהו חומר הפלא שמצאו הסינים על הירח שהוא קשה מיהלום, עמיד מפלדה, קל מאלומיניום ומוליך חשמל מהר יותר מנחושת?כמה מגה-מערכי לוויינים הסינים עומדים לשגר ואיך זה משתלב בתוכניותיהם להפוך למעצמת החלל המובילה בעולם תוך עשור?וגם: הלוויין ונוס הישראלי-צרפתי סיים את דרכו ואנחנו הזמנו את ד"ר עדי ניניו-גרינברג לדבר על האופן שבו המחקרים שהוא איפשר יסייעו בעתיד בפתרונות סביבה ואקלים. (00:00) - פתיח (01:49) - חיים על מאדים (12:31) - גרפן על הירח (16:47) - אלף מפרשים (23:47) - נותנים ספייס: הלווין ונוס

האזינו לסיפור המדהים על פרויקט של סוכנות החלל הישראלית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שהתחיל ביישובי עוטף עזה והולך להשפיע על החיים של כולנו, עם איתור נקודות אסבסט מהחלל ועוד. בנוסף, בר חיון ועודד כרמלי מדברים על כמה דברים שנוכל לראות בשמיים, החל ממעברים יפים של תחנת החלל הבינלאומית בימים הקרובים, דרך מטר הפרסאידים באוגוסט, ועד האסטרואיד אפופיס ב-2029. (00:00) - פתיח (00:44) - תחנת החלל בשמי הלילה (04:52) - מטר הפרסאידים (10:01) - ביקור האסטרואיד אופיס (14:15) - נותנים ספייס: מאתרים אסבסט מהחלל

נרגשים ומעט המומים, 4 מתנדבים חזרו מהדמיית מאדים הארוכה ביותר של נאס"א – מה נוכל ללמוד מהניסיון שהם צברו? מדוע הודו רוצה לפתח מטוסי חלל ומה הסיכוי שיום אחד בני אדם יוכלו להמריא ממסלול המראה רגיל ולצאת מהאטמוספרה? השבוע אירופה החזירה לעצמה את יכולת השיגור לחלל- אבל האם המרקיע החדש, אריאן 6, שלה יצליח להתחרות בספייס אקס? איך חברת אקטר מקריית גת הגיעה כבר לעשרות משימות ברחבי מערכת השמש ומדוע אין לה עדיין ממש תחרות בעולם? (00:00) - פתיח (00:50) - סימולציית מאדים הארוכה של נאס"א (07:35) - מטוסי חלל (13:58) - אריאן 6 (19:35) - נותנים ספייס

הפעם בקול היקום דיברנו על למה נאס"א תשלם לספייס אקס קרוב למיליארד דולר כדי לרסק את תחנת החלל הבינלאומית, ואיך היא תעשה זאת? שוחחנו גם עם הראל בן עמי, נציג סוכנות החלל הישראלית בוועדות האו"ם להגנה על כדור הארץ מפני אסטרואידים (!), כדי להבין כיצד הסתיים התרגיל האחרון של נאס"א, ומה הסיבה שסימולציות להגנה פלנטרית מסתיימות בדרך כלל בכישלון. לבסוף, דיברנו עם נדב נחשון, מנכ"ל ומייסד גורילה לינק, שמחברת בין חיישנים ללוויינים כדי להביא לנו את מהפכת האינטרנט של הדברים. (00:00) - פתיחה (00:44) - הגנה פלנטרית (11:50) - ריסוק תחנת החלל (17:54) - המסלול הלווייני הנמוך מאוד (21:10) - נותנים ספייס: גורילה לינק

איפה הקיץ תוכלו לזהות כוכב חדש בשמיים? האם חללית הסטארשיפ באמת תחולל מהפכה בתחום החלל בעולם? מדוע בתקופה האחרונה כל שנה צצות שתיים-שלוש סוכנויות חלל חדשות בעולם? ומי היא החברה הישראלית, שהרחיקה עם סוכנות החלל היפנית לאסטרואיד במרחק מאות מיליוני קילומטרים, ועם נאס"א הכי קרוב לשמש? (00:00) - פתיחה (00:45) - כוכב נולד (04:53) - חללית הסטארשיפ (14:30) - סוכנויות חלל לרוב (18:18) - נותנים ספייס (31:32) - אולימפיאדת החלל

האם מרוץ החימוש בחלל באמת מתחדש וכיצד זה עלול להשפיע על כולנו? למה אירופה רוצה מערך לוויינים ובאיזו חברה ישראלית היא נעזרת? איך רעיון שאפתני של חוקרים בטכניון העפיל שלב בתחרות של נאס"א לרעיונות חדשניים שגובלים במדע בדיוני? ומי החברה הישראלית שרוצה להקים מערך לווייני תקשורת וכיצד היא מתכוונת להתחרות במגרש של חברות שכבר השקיעו בתחום הזה מיליארדי דולרים? (00:00) - פתיחה (00:44) - מרוץ החימוש (10:08) - מערך הלוויינים של אירופה (17:15) - טלסקופ נוזלי: ממד"ב למדע (24:53) - נותנים ספייס

איך נדד הזוהר הצפוני דרומה? מדוע נאס"א רוצה אינטרנט במאדים? למה דווקא תיירי חלל ינסו את הדור החדש של חליפות החלל של ספייס אקס? ומי החברה הישראלית שמתכננת להאכיל אסטרונאוטים ועל הדרך, לעשות מהפכה בתזונה כאן, בכדור הארץ? (00:00) - פתיחה (00:43) - האורות הצפוניים מדרימים (07:08) - סטארלינק במאדים (11:48) - חליפות החלל החדשות (18:07) - EXPAND תוכנית (19:59) - נותנים ספייס