Podcast charts
Published by N12
החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.
On the charts
Every published chart this podcast appears in, in the snapshot behind this page. Each one links to the chart it came off.
From the feed
The latest episodes published to this podcast’s own RSS feed. Titles and descriptions are the publisher’s.
יש בישראל לא מעט תלמידים מהמגזר הערבי שמגיעים לגיל תיכון בלי לדעת לדבר עברית. תוכנית "שפה משותפת" מנסה לשנות את המציאות הזו בדרך יוצאת דופן: היא מכניסה מורים יהודים ישירות לתוך הכיתות בבתי הספר הערביים. אלא שבין שיעורי הדקדוק ליצירת אוצר מילים, קורה עוד משהו. אז הפעם נשמע ממורים על האתגרים וההצלחות שבפרויקט הזה, ועל איך שפה משותפת יכולה ליצור גם חיים משותפים. See omnystudio.com/listener for privacy information.
גורם ההפתעה תמיד היה חשוב במלחמות. אבל במאה ה-20, בכל אחד מהמקרים שבהם צד פתח במלחמה וניסה להפתיע הוא הצליח. למה זה קורה גם כשיש סימנים מקדימים ומודיעין? ומה גורם למדינות לפספס את הרגע שבו איום הופך למלחמה? הפעם בעזרתו של פרופ' עזר גת, ראש התוכנית לאסטרטגיה דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם, איש אוניברסיטת תל אביב, ויועץ אקדמי למכון למחקרי ביטחון לאומי, נשאל לא רק איך מצליחים בעידן המודרני להפתיע ולהתחיל מלחמה, אלא גם מה אפשר ללמוד מההיסטוריה כדי להקטין את הסיכון שזה יקרה לנו שוב. See omnystudio.com/listener for privacy information.
כבר משנות ה-90׳ ממשלות ישראל יזמו בנייה בשטח E1 שביהודה ושומרון, אבל אף אחת מהן לא הגיעה לשלב המכרזים או הביצוע - עד ממשלת ישראל הנוכחית. וכשבריטניה הציגה בשבוע שעבר את הצעדים והעמדות החדשים שלה בנוגע לישראל, ההחלטה הישראלית לקדם בנייה באזור E1 הייתה חלק מרכזי מהנימוקים שלה - אבל ממש לא היחיד. הפעם, אנחנו עם ד״ר ועו״ד תמי קנר, חוקרת בכירה ורכזת תחום משפט וביטחון לאומי ב-INSS, על מה עומד מאחורי החלטת בריטניה ו-11 מדינות נוספות שהכריזו על סנקציות נגד ההתנחלויות, ועל האזור שבעיני מדינות רבות בעולם עשוי להכריע את עתיד הסכסוך הישראלי פלסטיני. See omnystudio.com/listener for privacy information.
בימים האחרונים, מתגלים פרטים נוספים על הפריצה של סוכני AI לשרתים של חברת Hugging Face. מההתחלה היה ברור שסוכני בינה מלאכותית עשו על דעת עצמם משהו מאוד מורכב, אפל, לא חוקי. אבל עכשיו, שני תחקירים התפרסמו והם מספרים את הסיפור האמיתי. ולפחות מי שקרא ושמע את הפרטים, בחרדה מוחלטת. התאגדות עצמאית, דיונים מוסריים על רמאות, והקרבה עצמית למען ה"קולקטיב". הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם ומייסד בית הספר Jumpstart AI, עם סיפור אמיתי - ומטורף לגמרי. See omnystudio.com/listener for privacy information.
38 הרשימות לבחירות 2026 נסגרו, והן אלו שקובעות עכשיו מי הם השחקנים שעל המגרש במרוץ אל הכנסת הבאה: אחרי חודשים של הערכות על שריונים, חיבורים ופרישות, נעבור יחד עם דפנה ליאל כתבתנו הפוליטית, מפלגה־מפלגה ונעשה סדר - מי נשאר בחוץ, מי שובץ במקום מפתיע, מה התרחש מאחורי הקלעים עד הרגע האחרון, ומי הן המפלגות הקטנות שעוד עשויות לעבור את אחוז החסימה ולשנות את התמונה. See omnystudio.com/listener for privacy information.
ביום שישי שעבר, העצרת הכללית של האו״ם החליטה ברוב של 164 מול מתנגדת אחת לאמץ מפת עולם חדשה ולזנוח את המפה המסורתית שכל העולם משתמש בה כבר בערך חמש מאות שנה. הסיפור הזה ממש לא קשור רק לסוגיות של מיפוי בלבד, אלא גם למאבק על הסדר העולמי. אז הפעם, פרופ׳ דרור ורמן, ראש תוכנית עמיתי מרטין בובר ופרופ׳ בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, יספר לנו מה בדיוק הייתה הבעיה במפת העולם ואיך תראה המפה החדשה. See omnystudio.com/listener for privacy information.
קייטלין קלארק היא שחקנית ב-WNBA שהפכה את כדורסל הנשים למגה תופעה. אם מייקל ג'ורדן לקח את הכדורסל, ספורט פופולרי, והפך אותו לתופעה בינלאומית, קלארק לקחה את כדורסל הנשים - ענף שולי וכמעט זניח - והפכה אותו לתופעה ענקית. אבל הכדורסל הוא רק חלק מהסיפור, כי מה שקורה עכשיו סביב כדורסל הנשים הוא עניין חברתי ופוליטי, עניין של ערים גדולות מול פריפריה, וגם עניין מגדרי סביב השאלה מי היא אישה. הפעם, בעזרת יאן מלניקוב, עיתונאי ספורט בעיתון "הארץ", נספר איך ליגת הנשים בכדורסל הפכה לאחד הנושאים הכי סוערים ומפלגים בארצות הברית היום. See omnystudio.com/listener for privacy information.
שבוע שעבר, כתוצאה מזיהום במי הים - חמישה מתקני התפלת מים נאלצו להפסיק את הפעילות, מתוך שישה מתקנים בלבד ברחבי הארץ שמספקים כ-70% מהצריכה בישראל. בניסיון להילחם במחסור, משרד האנרגיה ורשות המים הטילו הגבלות בשימוש במים על חקלאים ורשויות בדרום ויישובים מסוימים אף סבלו משיבושים באספקת המים הסדירה. אז הפעם נדבר עם פרופ ערן פייטלסון מהמחלקה למדעי המרחב באוניברסיטה העברית, ונשאל: איך ישראל הגיעה למשבר מים? למה לא נערכנו להשבתה של מתקני ההתפלה? ואיך ממגנים את משק המים של ישראל מתקלות דומות בעתיד? See omnystudio.com/listener for privacy information.
יש מילה אחת שחוזרת על עצמה בפוליטיקה הישראלית כבר שנים: ממלכתיות. מדברים אצלנו על הממלכתיות בערגה, בכמיהה - איפה הימים שבהם הייתה ממלכתיות? מדברים עליה בהאשמה - למה איבדנו את הממלכתיות? מדברים על הממלכתיות כאילו היא איזה דבק שאמור - למרות החיכוכים - להדביק אותנו ביחד. הפעם אנחנו עם ד״ר עדי שרצר, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית וראש תוכנית הMA לחינוך יהודי, שכתב עם פרופ׳ עופר שיף את הספר ״בן גוריון והאחרים - המאבק על עיצוב האנחנו הממלכתי״. המחקר שלו, יכול לענות לנו על השאלות שהיו לנו - לא רק מה זו ממלכתיות, אלא גם האם, מתי ואיך הרגשנו שאיבדנו אותה? See omnystudio.com/listener for privacy information.
בשבוע שעבר מת ראטקו מלאדיץ׳, בזמן שריצה מאסר עולם בהאג. יותר משלושה עשורים אחרי מלחמת בוסניה, בה שימש כמפקד הצבאי של הכוחות הסרביים־בוסניים והיה אחראי בין היתר למצור על סרייבו ולטבח בסרברניצה במהלכו נרצחו כ8,000 בני אדם. הפעם אנחנו עם איתי אנגל, מי שהיה אז, בשנת התשעים, שליח גלי צה״ל בבוסניה והיום כתב "עובדה". יחד איתו נחזור אל המלחמה ההיא, אל הזוועות ואל דמותו של האיש שנותר עד היום פושע מלחמה אכזר בעיני רבים וגיבור לאומי בעיני אחרים. See omnystudio.com/listener for privacy information.
עולם הרפואה והמדע עסוק בחקר הסרטן כבר עשרות שנים - בניסיון להבין את המחלה ולמצוא דרכים יעילות יותר להילחם בה. עכשיו, כמעט במקביל, הגיעו שתי התפתחויות חדשות בטיפולים במלנומה ובסרטן לבלב. מדובר במחקר פורץ דרך ותרופה חדשנית, שמאפשרים אולי לדמיין ולחלום על עולם שבו האנושות מנצחת סוף סוף את הסרטן. אז הפעם בעזרת ד״ר ליאור רויטמן, ד״ר לביולוגיה מולקולרית וחוקר סרטן ממכון דוידסון לחינוך מדעי, אנחנו עם שתי התגליות החדשות שהעניקו זריקה גדולה של תקווה בקשר למאבק במחלת הסרטן. See omnystudio.com/listener for privacy information.
78 שנים אחרי שפגז צה"ל פגע בה והטביע אותה, האלטלנה נמצאה. בעשרות השנים שחלפו מאז, הספינה הפכה לסמל פוליטי - אבל הסיפור שלה הרבה יותר גדול מזה. זה סיפור על אוניית נשק, אבל גם על מדינה בהקמה, על חשדנות הדדית, על האלימות ועל מלחמת האחים שקרו כאן. הפעם, ד"ר אבי שילון, מחבר הביוגרפיה של בגין וחוקר באוניברסיטת קריית שמונה שבגליל ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, יספר לנו את סיפור האלטלנה. See omnystudio.com/listener for privacy information.
ביום חמישי לפני שבועיים נתב״ג נעצר - העמדות ננטשו, הטיסות הוקפאו ומטוסים שהיו בדרכם לישראל הסתובבו חזרה באוויר. ברשות שדות התעופה הכריזו על משבר ובאוצר העריכו את הנזק הראשוני בכ-25 מיליון שקל, ומאז מתנהל ויכוח בין הוועד לממשלה על מי נתן את ההוראה לסגור את שדה התעופה הלאומי. אז הפעם נדבר עם כתבינו יובל שדה ועמרי מניב ונשאל: איך הפך ועד העובדים של רשות שדות התעופה לאחד ממוקדי הכוח החזקים בישראל? למה עשור אחרי שהומלץ להקים שדה תעופה נוסף, עוד לא הונחה אבן פינה? והאם מה שראינו באוגוסט הוא רק פרומו לשנים הקרובות? See omnystudio.com/listener for privacy information.
השבוע תיפתח שנת הלימודים על רקע מחסור חמור במורים. בניסיון להילחם בנשירה, משרד החינוך עשה במהלך הקיץ שינויים בתנאי ההעסקה. אבל בתגובה דווקא כ-2000 מנהלי בתי ספר הודיעו כי יפסיקו לשתף פעולה עם משרד החינוך במחאה על "החלטות שיוצרות מציאות בלתי אפשרית" . הפעם, נדבר עם אורית סומר, מנהלת בית ספר וחברה בארגון "מנהיגים" ונשאל: איך המשבר בחינוך משפיע על מי שמנהל אותו? See omnystudio.com/listener for privacy information.
טופאק היה, ובמידה מסוימת נותר, הכוכב הכי גדול של עולם הראפ: הוא הפך לסמל והוביל תנועה שלמה שממשיכה להשפיע על העולם גם היום. במשך 30 שנה השאלה מי רצח אותו נותרה ללא מענה, והפכה לכר פורה של תיאוריות קונספירציה: למרות שנרצח ביריות בספטמבר 1996, היו למשל מי שטענו שהוא עדיין חי, או שהוא נרצח על ידי ה-FBI - אבל עכשיו נפתח המשפט ונחשף הסיפור שהוביל לרצח. הפעם, בעזרת מתן שרון, עיתונאי היפ-הופ, סגן עורך טיים אאוט ומגיש יו! הפודקאסט, אנחנו עם חייו, מותו, ואחרי מותו של טופאק. See omnystudio.com/listener for privacy information.
שבועיים לפני סגירת הרשימות - הפוליטיקה הערבית בעיצומם של חיבורים ופיצולים מפתיעים: בזמן שמנסור עבאס יוצא עם רע״מ לדרך חדשה, מסתמן שיתוף פעולה אפשרי עם יואב סגלוביץ - ניצב בדימוס, לשעבר סגן השר לביטחון הפנים ומי שעסק במיגור הפשיעה בחברה הערבית. הפעם, בעזרת פרשננו מוחמד מג׳אדלה, ננסה להבין איך נערכת הפוליטיקה הערבית לבחירות הקרבות, ומה הסיכוי שהחיבור התקדימי בין עבאס לסגלוביץ' יצא אל הפועל? See omnystudio.com/listener for privacy information.
בגלל מאפייני הגילים בישראל, בשני העשורים הקרובים עתידה המדינה לחוות גל תמותה גדול בהרבה ממה שחוותה עד כה. המשמעות היא לא רק יותר אנשים שילכו לעולמם, אלא גם שיהיה צורך בהרבה יותר מקומות קבורה - בזמן שבבתי העלמין בישראל השטח הולך ואוזל. המדינה מנסה כבר שנים להיערך למציאות הזאת, אבל לא נראה שיש פתרון באופק. אז הפעם אנחנו עם עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת וראש התכנית לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצוקת מקומות הקבורה בישראל, על הפתרונות שמנסים לקדם - ועל הרגע שבו נצטרך להחליט איך ואיפה אנחנו קוברים את המתים שלנו. See omnystudio.com/listener for privacy information.
על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל וטורקיה, צה"ל תקף מטרות בעומק סוריה. לפי פרשנים רבים - התקיפה לא נועדה להגן מפני פלישה לישראל או לפגוע במטרה סורית אלא כדי להעביר מסר לטורקים על ההתבססות הצבאית שלהם סמוך לגבול בין המדינות. אך יש מי שמזהיר שהמהלך הזה עלול לגרור אותנו לעימות ישיר מול ארדואן, שבינתיים ממשיך להסלים את הרטוריקה נגד ישראל. אז הפעם נדבר עם קסניה סבטלובה מנכ"לית עמותת ROPES לשת"פ אזורי, עמיתת מחקר בכירה במכון Chatham House בלונדון, ונשאל: מה הטורקים מנסים להשיג בסוריה? למה א-שרע מאפשר לטורקים להמשיך לקיים נוכחות צבאית, שנים אחרי שהסתיימה מלחמת האזרחים? מה התקיפה של ישראל הייתה אמורה לסמן לצדדים? והאם אחרי שנים של מתיחות, טורקיה הופכת מיריב לאויב? See omnystudio.com/listener for privacy information.
לפני שבועיים קבוצת יהודים קיצונים הקימה מאחז בחצר של בית פלסטיני בכפר קוסרה, ופתחה במצור על יושביו. כוחות צה״ל הגיעו למקום אבל לא פינו את המאחז. אלא שכשהתברר שבעל הבית הוא אזרח אמריקני, האירוע הפך לתקרית בינלאומית. הפעם בעזרת ניצן שפירא כתבנו הצבאי ותא״ל (מיל׳) גיא חזות, לשעבר מח״ט יהודה והיום חוקר בכיר בINSS - אנחנו עם ׳אפקט קוסרה׳ ומה הוא מספר על המצב באיו״ש. See omnystudio.com/listener for privacy information.
קק״ל מזוהה כבר יותר ממאה שנה עם יישוב הארץ, נטיעת עצים וגאולת קרקעות, אלא שתחקיר ״המבקר״ של כתבנו יוסי מזרחי חושף מה קורה בתוך הגוף הדו־מהותי הזה, שאינו מפוקח כמו גוף ממשלתי: ועד עובדים חזק עם תקציב רווחה של כ־7 מיליון שקל בשנה, מינויים של מקורבים, הטבות דיור ולחצים על עובדים להתפקד לליכוד. הפעם ננסה להבין מה קורה בקק״ל והאם כשכל כך הרבה גורמים מרוויחים מהמצב יש סיכוי שמשהו ישתנה? See omnystudio.com/listener for privacy information.
Ranking source
Apple Podcasts rankings via the Mato Topic Intelligence Platform.
Observed September 20, 2026.
Apple and Apple Podcasts are trademarks of Apple Inc., registered in the U.S. and other countries.
Pairs with
Bring this source into Mato to read its transferable patterns, then turn them into an original show for your own audience.